חג חליל נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

רקע

ביום 3.6.13 פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה בטענה כי נפלו פגמים באספקת שירותי המשיבה למנוייה באזור בית חנינה. על פי הנטען בבקשת האישור, בשנת 2010 נפלו מספר תקלות באספקת השירותים, שבעטיין לא קיבלו תושבי בית חנינה שירותי בזק קוויים לפרקי זמן מסויימים, אך למרות זאת המשיכה המשיבה לגבות מהם את דמי השימוש החודשיים כסדרם. התנהלות זו, כך נטען, מהווה הפרת חובה חקוקה של הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) כמו גם הוראות דין נוספות; ניצול לרעה של מעמדה של המשיבה כמונופולין; אפליה באספקת שירות ציבורי לתושבי מזרח ירושלים; רשלנות; עשיית עושר ולא במשפט; וכן הפרת חובת ההגינות ותום הלב.

בתשובתה לבקשת האישור הסבירה המשיבה, כי אספקת שירותיה ל-573 ממנוייה בבית חנינה נפגעה, בשל שלושה מקרים של חבלה מכוונת שארעו במתקניה במהלך שנת 2010. לגישת המשיבה, לא נפלו פגמים בפעולות שנעשו מצדה להשבת השירותים לסדרם, והיא אף הבהירה כי היא פועלת לזכות באופן מלא את כל המנויים שהשירות המסופק להם נפגע. בנוסף, הפנתה המשיבה להוראת סעיף 40 לחוק התקשורת, המעניקה למשיבה חסינות מאחריות בנזיקין. על-פי הוראה זו, ניתן להטיל על המשיבה אחריות בנזיקין רק כאשר מוכח נזק ישיר שנגרם עקב הגבלת השירות או הפסקתו וכאשר מדובר בנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של המשיבה.

במהלך הדיון מיום 8.1.14 התברר, כי בעקבות הגשת בקשת האישור, זיכתה המשיבה את המנויים אשר אספקת השירותים אליהם נפגעה כתוצאה מהחבלות, בסכום כולל של 160,000 ₪. אחר שבמהלך הדיון שמעו באי כוח הצדדים את הערות בית המשפט, באשר לקשיים שמעוררת בקשת האישור לנוכח השבת הסכומים האמורים ובהתחשב בהוראת סעיף 40 לחוק התקשורת, הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור. הוסכם, כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 5,000 ₪, וכן תישא בשכר טרחת באי כוחו בסך 45,000 ₪ (בתוספת מע"מ). המבקש ובא כוחו צירפו תצהירים, כי פרט לסכומים אלה, לא קיבלו מהמשיבה טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר להסתלקותם מן הבקשה.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות, בבקשת האישור ובתובענה, כמו גם בתשובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות, בהתאם לסעיף 16 לחוק, כיוון שהמוסכם בה סביר והולם את נסיבות העניין. זאת, נוכח הוראת סעיף 40 לחוק התקשורת, ובהתחשב בכך שבעקבות הגשת הבקשה פעלה המשיבה לזכות את המנויים שאספקת השירותים אליהם נפגעה. ההסכמה בין הצדדים בדבר תשלום שכר טרחת עו"ד וגמול למבקש, סבירה אף היא בנסיבות העניין.

לנוכח השלב המוקדם של ההסתלקות – אחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט, אך לא נשמעו חקירות וסיכומים – ומשאין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בעתיד, איני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בדבר בקשת ההסתלקות (ראו: ת"צ (מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 22.12.10).

אשר על כן, אני מאשרת את הסתלקותו של המבקש ובאי כוחו מן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ומן התובענה הייצוגית דנן, ומורה על מחיקת בקשת האישור, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק. תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה – נדחית.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 5,000 ₪, וכן תישא בשכר טרחת באי כוחו בסך 45,000 ₪ (בתוספת מע"מ), אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

ב"כ המבקש ימסרו למנהל בתי המשפט הודעה מתאימה בדבר מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתו האישית של המבקש, לצורך רישום בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: